למה שוב ויתרת לעצמך ולא עשית את מה שרצית? למה הפחד מהכישלון ממשיך לנהל אותך?
כמה פעמים קרה לך שהרגשת ששוב פעם ויתרת לעצמך ועל עצמך? זה כל כך מתסכל, שוב הנזיפות העצמיות, שוב הכעס העצמי ותחושת חוסר הביטחון.

עד מתי???
אנחנו חיים בחברה שבה אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כל הזמן, תמיד מזהירים אותנו שלא ננסה את זה, או לא נעשה משהו אחר, כי אולי נפגע, כי זה בטח לא יצליח לנו...
ואנחנו מקשיבים לקולות האלו, שבדרך כלל באים מתוכנו, ונוח וקל לנו הרבה יותר להישאר במקום בו אנו נמצאים ולתרץ לעצמנו למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים.
תמיד התירוצים האלו מאד הגיוניים - אין לנו זמן, אין לנו כסף, העבודה, המשפחה, הבריאות, זה לא הזמן הנכון, תבחרו בעצמכם ובטח תוסיפו עוד כמה סיפורים.
אבל ביננו, מתי באמת יהיה לנו זמן? האם נגיע לרגע שיהיה לנו כסף מיותר? המשפחה פתאום תעלם? הבריאות שלי תשתפר ככל שאתבגר?
אנחנו מעדיפים להישאר במוכר ובידוע, לא לצאת מאזור הנינוחות שלנו כי אולי נפגע אם ננסה משהו חדש, אולי ניכשל, אולי לא יקבלו את מה שאנחנו עושים בעין יפה?
כמה קל להישאר בתוך זה, זה שומר ומגן עלינו נהדר!!!
אין הפתעות, גם אם זה לא מצב אידיאלי, אנחנו מכירים אותו ויודעים להסתדר איתו.
אבל הבעיה היא שזה גם מקפיא אותנו במצב נתון ולא מאפשר לנו לצאת מהגבולות שלנו, לנסות דברים חדשים ומשאיר אותנו במקום שבו לא תמיד טוב לנו ולעיתים אנחנו גם לא מאושרים.
ואני לא מדברת על לעזוב הכול לנסוע להודו, לגדל צמה, ולמכור את הפרארי שלכם, אני מדברת על דברים קטנים, חלומות שאתם חולמים, רצונות שרציתם להגשים והם נבלעו במעגל החיים, דברים שחסרים לכם.
אז מה עושים?
קודם כל צריך להבין שהכישלון האמיתי הוא הפחד מלנסות.
הצעד הראשון שלנו יהיה לשנות את דרך החשיבה שלנו לחשיבה חיובית,
לראות את ההצלחות הקטנות שממלאים את חיי היום יום שלנו ואנחנו בכלל לא שמים לב, ככה נגלה כמה כוח ודברים נפלאים אנחנו עושים כל הזמן, וזה ייתן לנו את האומץ לקום ולשנות.
הצעד השני הוא לבדוק עם עצמנו מה בעצם אנחנו רוצים, מה באמת הרצונות שלנו והתשוקות הכמוסות שלנו, ונברר עם עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי שזה יצליח לנו.
בצעד הבא, נתחיל לפעול, אפשר בצעדים קטנים, ועם כל הצלחה יבוא התיאבון.
אבל מה אם לא הצליח לנו?
אז מה! אז לא הצליח לנו – ברור שלא נתייאש וננסה שוב, נבדוק מה לא עבד ונתקן.
הרי לפני כן לא ידענו בכלל איך, ואף פעם לא ניסינו, גם תינוק לא ישר מתחיל ללכת, הוא נופל וקם, נופל וקם עד שהוא לומד – זו הדוגמא שאנחנו צריכים לקחת.
שימו לב שתינוקות לא עברו את הסרטים, התירוצים, החוויות והפחדים שמעכבים אותנו, החוויה שלהם היא טהורה והם נהנים מהניסיון והלמידה כמו מההצלחה – זה מה שאנחנו רוצים לעצמנו גם.
ולסיום – מי לא מכיר את תומס אדיסון שבזכותו יש לנו חשמל בבתים,
ידעתם שהוא ניסה אלפי פעמים! עד שהוא הצליח להמציא את הנורה חשמלית?
מה הוא אמר על זה? –
"לא נכשלתי. רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שלא עובדות!"
איזה משפט יפהפה!
אני כאן בשבילכם, לתת לכם מהכוח ומהידע שיש לי, ובטוחה שכל אחד יכול לעשות את השינוי, שלעולם לא מאוחר מידי, שצריך רק להעז ולהחליט, וואשמח לייעץ, לתמוך, ולהוביל אתכם בתהליך העצמתי שיעשה פלאות בחייכם, ולענות על כל שאלה שיש לכם בנושא.
אז להתראות בינתיים ונתראה בבלוגים הבאים, ואשמח מאד
שתצרו איתי קשר וספרו לי מה אתם חושבים
בינתיים הרבה אהבה, העזה והגשמת חלומות
אורנה
#חשיבהחיובית #פחדמכשלון #ניהולהצלחות #אורנהסופר #אימוןעסקי #העצמה #הצלחה #חוסרבטחון #ויתורעצמי